מקהלת זמרתיה, בהובלת מנהלה המוסיקלי ד"ר אורי אהרן, עוסקת במחקר ופיתוח יצירות מוסיקליות מעולם החזנות והליטורגיקה היהודית.

ראשיתו של המחקר בעבודה יסודית ומעמיקה בחקר טעמי מקרא מסוף המאה ה-15 בקהילה של יהודי גרמניה שעברו לצפון איטליה ונקראו "טדסקים". העבודה שגובשה לספר שיצא בהוצאת מוסד ביאליק, מנסה לפרוש את היריעה הרחבה של תולדות הטדסקים , ולהראות כיצד הנעימה לטעמי המקרא במסורת שלהם, משמשת בבואה שמשתקפות בה ההיסטוריה הייחודית להם, תרבותם וגישתם אל הדת.

לראשונה בעבודה זו, מנוסחים הכללים כאן הכללים לתופעת הסולם הפנטטוני (נגינת חמשת הצלילים השחורים בלבד, בתחום האוקטבה)-במיוחד בנעימה של הטדסקים וכן של רוב קהילות ישראל, ספרדים ואשכנזים. מתברר שנעימת הטדסקים הייתה חסינה בפני השפעות חיצוניות , משום ששמירה על הבסיס הפנטטוני העתיק עזרה לקהילות באשר הן, לשמור על זהותן הייחודית.

שירי המעלות

המקהלה עובדת על פיתוח 78 לחנים לשיר המעלות (…בשוב ה' את שיבת ציון) והפקתם בתקליטורים מיוחדים.

מחקר ופיתוח שירים נשכחים

אני יהודי: לקראת נסיעת המקהלה לפראג, לרגל הופעה ביום השואה הבינלאומי (27 בינואר- יום שחרור אושוויץ) סיירנו במוזיאון טרזנשטט שם נמצאנו חוברת שירים שנכתבו ע"י נער צעיר מאד ששמו …………….. . ואשר נשלח לאושוויץ שם נספה.
המקהלה, בניצוחו של ד"ר אורי אהרן, הלחינה את השיר אשר הושמע, בבכורה עולמית בטקס יום השואה הבינלאומי בפראג.

סלומון זולצר: בן המאה ה- 19. הוא היה הראשון שהכניס את המקהלה לבית הכנסת . על חבריו נמנו שוברט, ליסט ושומן. הוא שכנע את שוברט להלחין את "הללויה… כל הנשמה" מספר תהילים. בשנת 1922 הפיק בנו, את הספר "שירת ציון" ובו כ- 600 לחנים לכל פיוטי התפילה – חול, שבת, ראש חודש, חגים, ימים נוראים, ימי צום וכל מועד יהודי.

המקהלה שוקדת על ביצוע שיריו ומתכננת להקליט מבחר מיצירותיו.

הלחנות שירים ע"י ד"ר אורי אהרן במסגרת עבודת המקהלה:

נשמתי משוטטת- הרב קוק,
עבדי הזמן- ריה"ל,
ברכת האילנות,
הקהל,
שיר הנוטע
ואני יהודי.